הדברת עכברים: מלכודות, אטימה של חורים קטנים, ומה לא לעשות

הסימנים של עכבר

לשלשת קטנה, כמו גרגר אורז כהה, מפוזרת לאורך קירות, במגירות, בארון המזווה ומאחורי מכשירים. זה הסימן הנפוץ והמהימן ביותר. אם הלשלשת גדולה בהרבה, בגודל של גרעין תמר, זו כנראה חולדה, ויש עליה עמוד נפרד, הדברת חולדות.

סימנים נוספים: שקיות של אורז, קמח או חטיפים עם חורים מכורסמים. פיסות נייר, בד או בידוד מפוררים בפינה סגורה, שהם חומר לקן. ריח חריף של שתן במקום סגור. ורעשי כרסום או ריצה קלה בתוך ארון או קיר גבס בלילה.

עכברים פעילים בעיקר בלילה, אבל עכבר שנראה באמצע היום, בחדר מואר, הוא לרוב סימן שיש כמה, ושהמקום שבו הם מסתתרים כבר צפוף.

ואם יש לכם חתול, אל תסמכו עליו לבד. חתול תופס עכבר פה ושם, אבל לא עוצר עכברים שממשיכים להיכנס דרך אותו פתח. שלחו לנו תמונה.

איך עכבר נכנס, ולמה האטימה היא העיקר

עכבר יכול לעבור בחור קטן מאוד. אם הראש שלו עובר, כל הגוף עובר. לכן דרכי הכניסה הנפוצות הן לא דלתות פתוחות אלא פתחים קטנים שאף אחד לא שם לב אליהם: הרווח סביב צינור של מזגן או גז, פתח של ניקוז מכונת הכביסה, רווח מתחת לדלת הכניסה או לדלת המחסן, ארון חשמל, תריס, וקירות גבס עם חורים.

המדביר מחפש את הפתחים האלה, ואוטם אותם ברשת מתכת או בחומר שעכבר לא מכרסם. קצף פוליאוריטן לבד לא עוצר עכבר, הוא מכרסם אותו.

בלי אטימה, כל עכבר שנלכד מפנה מקום לעכבר הבא. עם אטימה, מספיק לרוב לטפל במה שכבר בפנים.

לפני הביקור, עברו על הפתחים האלה בעצמכם, צלמו כל רווח שנראה לכם חשוד, ושלחו לנו. זה עוזר להבין כמה עבודת אטימה צפויה, ואם צריך גם בעל מקצוע אחר.

מלכודות, תחנות, ומה לא לעשות

בתוך הבית, המדביר משתמש בעיקר במלכודות, לאורך הקירות ובמסלולים שבהם רואים לשלשת, כי עכברים הולכים צמוד לקיר. מלכודת קפיצית פשוטה שמונחת נכון עובדת טוב. במקומות שבהם יש ילדים או חיות מחמד, מניחים אותה בתוך קופסה או מאחורי מכשיר.

תחנות האכלה נעולות, עם פיתיון בפנים, מתאימות למחסנים, לחצרות ולשטחים שבהם אין גישה לילדים ולחיות. פיתיון רעיל פתוח בתוך הבית הוא סיכון, ועכבר שאכל רעל יכול למות בתוך קיר או ארון ולהשאיר ריח.

מלכודות דבק נמכרות בחנויות. הן גורמות לעכבר מוות איטי, לוכדות לפעמים גם ציפורים, לטאות ובעלי חיים אחרים, ואנחנו לא ממליצים עליהן. מי שמחפש פתרון בלי ריסוס ובלי רעל בתוך הבית ימצא שהשילוב של מלכודות ואטימה הוא בדיוק מה שנקרא הדברה ירוקה. המדביר יגיד איפה הניח כל מלכודת. אל תזיזו אותן.

מה לעשות אחרי, ואיך מונעים

סגרו מזון יבש בקופסאות קשיחות, לא בשקיות. אל תשאירו אוכל של חתול או כלב בחוץ בלילה. פנו קרטונים וערימות ממחסנים ומארונות, כי אלה מקומות מושלמים לקן.

את הלשלשת מנקים בזהירות: לא מטאטאים יבש ולא שואבים, כדי לא להרים אבק. מרטיבים בחומר ניקוי, מנגבים עם כפפות וזורקים בשקית סגורה.

אם אחרי שבועיים עדיין יש לשלשת טרייה, יש עוד פתח או עוד עכבר. ביקור מעקב אחד בדרך כלל מספיק כדי לסגור את זה. המחיר נאמר במקום, אחרי שהמדביר ראה כמה פתחים צריך לאטום.

ובבניין, אם גם השכנים רואים עכברים, הפתח יכול להיות בשטח המשותף: בחדר האשפה, במחסנים או בפירים של הצנרת. במקרה כזה כדאי לערב את ועד הבית, כי אטימה בדירה אחת לא תעצור עכברים שמסתובבים בכל הבניין. ספרו לנו.